הגם שהאוסטים הם עם קדום למדי ממוצא פרסי ונוכחותם באזור רבת שנים, דומה שכעמי קווקז רבים אחרים, רוב העולם לא ידע עד לא מזמן על קיומם. כלומר לפחות עד הפלישה הרוסית לגיאורגיה ב – 2008. בין אם עילת הפלישה הייתה התגרות הגיאורגים ברוסים בנוגע למעמדה הרשמי של דרום אוסטיה או תגובת נגד של פוטין לתמיכת המערב בעצמאות קוסובו באותה שנה, דרום אוסטיה עלתה לכותרות ואחרי מלחמה קצרה וניצחון רוסי מוחץ זכתה לעצמאות שלא מוכרת על ידי רוב מדינות העולם עד היום. צפון אוסטיה נמצאת מעבר לחומת הרי הקווקז האדירה ושני חלקיה אינם מתפקדים כישות אחת. כאן בצפון וכמו ברפובליקות אחרות בדרום רוסיה, מדובר בתערובת מופלאה של עמים וקבוצות אתניות המתקשות להגדיר את זהותן ועוד יותר לשמור עליה.

זהו מרכז הרכס ובו המעבר החשוב ביותר בין צפון הקווקז לדרומו. דרכו עלו צפונה אימפריות עתיקות ובאמצעותו ירדה אמא רוסיה לדרום החמים. זו גם הרפובליקה היחידה מכל רפובליקות הקווקז שהיא נוצרית בדתה, עדות לחשיבותה בעיני הרוסים, בעבר וללא ספק גם היום.