"כאשר עלתה במחשבתו של אלוהים, הכל-יכול, להביא מבול על הארץ, הציל מכל חי ומכל בשר שניים שניים והביאם לתיבת-נח. אבל כאשר החל המבול גמר הרחום בלבבו להציל שניים שניים גם מכל עם ועם. הוא הסתיר את האנשים האלה על שיאי קווקז הגבוהים יותר מהרי אררט. מהם יצאו אחרי כן עמי-ההרים. אין על העמים האלה לפרוץ ולרבות יתר על המידה, כי העמקים נועדו לבני-האדם האחרים אשר נבראו רק אחרי המבול. על בני-קווקז להישאר בהרים ולהיות כזכר-עולם לרחמי אלוהים ונקמתו".

אסד ביי, "מסתרי קווקז".

בדומה לחלקיו האחרים של רכס הקווקז, גם כאן באזרביג'אן מתגוררים עשרות קבוצות אתניות. חלקן מתגוררים כאן כמה מאות שנים בלבד ולחלקן אבד זה מכבר החוט שקשר אותן למוצאם ואין הם יודעים לבטח מהיכן הגיעו ומתי ופונים הם לעזרת הדמיון הפרוע וסיפורי אגדות על מנת לקשור עצמם לפיסת היסטוריה.
קצ'ים, טאיילשים, אוורים, אודינים, ואפילו יהודים שעם הזמן קיבלו עליהם ניב פרסי ונקראים בין השאר יהודים טאטים (קבוצה שמקורה בפרס), הם ואחרים מוסיפים לראות בהרים הגבוהים את ביתם ולמרות שלא פעם אמא טבע פונה להם עורף, ימשיכו להאחז במקומם ולהתפעל מיופיו.
וכך גם אני 😁